ביהמ"ש דחה בר"ע בנוגע למחלוקת בהליכי בוררות

1.         בפניי בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו (כבוד הנשיא, השופט גורן), במסגרתה הכריע בית המשפט קמא באבעיה שהוגשה על ידי הבורר, עו"ד רון ברקמן (להלן: הבורר).

העובדות בתמצית

2.         המבקש 1, אליהו ניאגו (להלן: אליהו), והמשיב 1, דורון ניאגו (להלן: דורון), הם אחים, המנהלים עסקים באמצעות חברות שונות. ביום 14.9.1999 נחתם הסכם לייסוד שותפות מוגבלת בשם "דרייב אנד וואש" (להלן: השותפות) בין ארבע חברות: אי.טי.אקס יזום והשקעות (1991) בע"מ (להלן: אי.טי.אקס יזום), הנמצאת בבעלות אליהו ודורון; אקסטרים וורלד וייד בע"מ, הנמצאת בבעלותו המלאה של דורון; אליהו ניאגו השקעות (1998) בע"מ, הנמצאת בבעלותו המלאה של אליהו; ואי.טי.אקס דרייב אנד וואש (1999) בע"מ, הנמצאת בבעלות משותפת של אליהו ודורון (להלן:הסכם השותפות). מטרת השותפות, על פי הסכם השותפות, היתה הקמה, הפעלה וניהול של רשת מכוני רחיצת מכוניות ברחבי הארץ, ומכירת אביזרים נלווים.

3.         בהתאם לסעיף 16 להסכם השותפות, הסכימו השותפים כי כל חילוקי הדעות בענייני השותפות והיחסים בין השותפים ככאלה יוכרעו בבוררות (להלן: תניית הבוררות). לשונו של סעיף 16 להסכם השותפות תובא להלן:

"16.1. כל חלוקי הדעות בעניני השותפות והיחסים בין השותפים ככאלה, שלא ייושבו בין השותפים לבין עצמם בהסכמה, יובאו להכרעת בורר דן יחיד, שימונה בהסכמת הנוגעים בדבר בתוך 15 [ימים] מיום שצד לחלוקי הדיעות ביקש זאת, תוך ציון נושא המחלוקת והבורר המוצע.

...   

16.3. הבורר לא יהיה כפוף לדיני הפרוצדורה ו/או לדין המהותי ולא יהיה חייב לתת נימוקים להחלטתו..."

4.         לטענת המבקשים, בין האחים התגלעו סכסוכים מהותיים בכל עסקיהם, וביום 11.9.2005 פנה ב"כ המשיב 1, עו"ד ציטבר, אל הבורר בבקשה שידון בסכסוכים ביניהם ובין השותפים לפי הסכם השותפות. כבר ממכתב הפנייה אל הבורר עולה כי הצדדים הסכימו על שינוי נוסח תניית הבוררות, וכך ציין עו"ד ציטבר במכתבו:

"1. מרשי ואחיו, מר אליהו ניאגו (המיוצג בידי עו"ד הררי), הסכימו כי תשמש כבורר בסכסוכים ביניהם ובין השותפים על פי הסכם להקמת שותפות דרייב אנד ווש מיום 14.9.99.

2. הצדדים הסכימו, כי יהיה עליך לפסוק על פי הדין המהותי וכי הפסק יהיה מנומק. עוד הסכימו הצדדים כי לא תהיה כפוף לסדרי הדין ודיני הראיות.

..."

5.         גם בישיבה הראשונה שהתקיימה במסגרת הליך הבוררות, הסכימו הצדדים על שינוי תניית הבוררות, וכך צוין בפרוטוקול הישיבה מיום 14.9.2005:

"אנו מבקשים להבהיר, כי סוכם בינינו על שינוי סעיף הבוררות שבחוזה, כדלקמן:

1. סמכות הבורר להכרעה בין הצדדים מוגבלת למחלוקות הנובעות מהחוזה.

2. על אף האמור בסעיף הבוררות הקבוע בסעיף 16 לחוזה, הבורר יהיה כפוף לדין המהותי ויהיה חייב לנמק את החלטתו."

            מסמך נוסף שמסדיר את סמכותו של הבורר הוא כתב מינוי לבורר, מיום 21.9.2005, החתום על ידי דורון, אליהו, אקסטרים וורלד וויד בע"מ ואליהו ניאגו השקעות (1998) בע"מ, במסגרתו חזרו הצדדים על האמור בישיבה מיום 14.9.2005.

6.         ביום 29.12.2005 הגישו דורון והחברה שבבעלותו, במסגרת הבוררות, כתב תביעה נגד אליהו והחברה שבבעלותו. בכתב התביעה נטען, כי בעקבות חילוקי דעות עסקיים בנוגע לניהול השותפות, הגיעו האחים להסכמה בעל פה, לפיה יחלקו ביניהם את נכסי השותפות, באופן שדורון יקבל לידיו את ניהול תחנת הרחיצה בפתח תקווה ואילו אליהו יקבל לידיו את יתר תחנות הרחיצה. עוד הוסכם בין הצדדים, וכך נטען, כי הם יחלקו ביניהם את התחייבויותיה של השותפות לבנקים ולאי.טי.אקס ייזום, באופן שכל אחד מהאחים יישא בחובותיה של השותפות בהתאם לחלקו היחסי בנכסיה לאחר החלוקה, כך שדורון יישא ב-22% ממצבת החובות של השותפות בעוד שאליהו יישא ב-78% הנותרים. בהתאם ליחס זה, שילם דורון לבנק דיסקונט סך של 765,000 ש"ח ואילו אליהו שילם לבנק סך של 1,282,000 ש"ח וכן נטל על עצמו קיום ההתחייבויות וההלוואות שנטלה על עצמה השותפות בסך של 2,730,000 ש"ח. עם סיום חלוקת תחנות הרחיצה ותשלום החובות לבנקים, העלה דורון מספר הצעות לנוסח של הסכם היפרדות כתוב, אולם אליהו סירב לחתום על ההצעות, ואף סירב לשלם את חלקו בחוב שחבה השותפות לאי.טי.אקס ייזום. בכתב התביעה ביקשו התובעים כי ייקבע מנגנון היפרדות שוויוני והוגן בקשר עם חלוקת נכסי השותפות וחובותיה.

7.         בכתב ההגנה ובכתב התביעה שכנגד שהוגשו על ידי אליהו והחברה שבבעלותו, נטען כי ב"הסכם החלוקה" דובר על חובה של השותפות כלפי הבנק בלבד, ורק עם השלמת פירעונו, העלה דורון דרישה לפירעון החוב כלפי אי.טי.אקס ייזום. לטענת הנתבעים הסכימו הצדדים על מחיקת סך של כ-2.5 מיליון ש"ח מתוך החוב ועל תשלום יתרת החוב, בסך של כמיליון ש"ח, לאחר מכירת תחנות הרחיצה, על פי היחס של 22% : 78%. בפועל, לטענת אליהו, הוא השקיע כספים והעמיד אשראי ובטחונות בשיעור העולה על 78% מסכום החוב לבנק, וכן שילם מכיסו הוצאות שונות של השותפות.

8.         עיקר המחלוקת בענייננו נסבה אודות טענות הקיזוז שהעלו המבקשים בכתב ההגנה ובכתב התביעה שכנגד שהוגשו על ידם. המבקשים טענו כי עד לחודש ספטמבר 2000 חולקו הרווחים בין האחים באמצעות אביהם, בחלוקה לא שוויונית לטובת דורון, ועל כך דורשים הם החזר; עוד נטען כי דורון קיבל חלק גדול מחלקו של אליהו בתקבולים מעסקה של השכרת ומכירת דירות שנרכשו בארה"ב על ידי חברה שהיתה בבעלות משותפת של החברות של שני האחים. בנוסף נטען, כי דורון עשה שימוש בכספי אי.טי.אקס ייזום לצרכיו האישיים (להלן: טענות הקיזוז).